מהם השלבים שיגרמו לילד שלך להרגיש שייך ומאושר?

פברואר 24, 2016

מימוש הפוטנציאל של ילדינו – אז איך עושים את זה???ֿ

במאמר הקודם הראיתי בעזרת מספר דוגמאות, איך ניתן לעודד ולאפשר לילדים שלנו להגשים את עצמם.

בין הנקודות שהעליתי, דובר על כבוד לצרכים שלהם, למאוויים שלהם, אפשרות לטעות, קבלת הקושי ונתינת לגיטמציה, התנסות, חיזוקים חיוביים ואפשרות לנסות שוב ושוב מבלי לפתור עבורם.

הפעם אדבר על הבסיס להכל – המקום בו הכל מתחיל ומתאפשר – המשפחה.

מהרגע בו תינוק נולד למשפחה, הוא מחפש אחר בטחון. ההשרדות שלו תלויה בתזונה, שינה, חום ואהבה.

פירמידת הצרכים של מאסלוכל אלה הוגדרו כבסיס הפירמידה של מאסלו.

השלב הראשון ממנו הכל מתחיל והוא המאפשר צמיחה ומעבר בין כמה שלבים, עד הגעה למימוש עצמי.

אם כן, בשלב הראשון ישנם צרכים פיזיולוגיים וכאשר אלה מסופקים, אפשר לעבור למימוש הצרכים הבאים- הצורך בבטחון. כאשר תינוק גדל, מתפתח, הופך לפעוט, לילד, הוא שואב בטחון ויציבות מהבית, מהמשפחה בה הוא גדל. היא זו שתעצב חלק מאישיותו ותהיה אחראית להגשמתו. תחושות השייכות הראשונות, יופיעו בבית. איך אנחנו כהורים, יכולים להעצים תחושה זו?
תחשבו על עצמכם, כמה לכם חשוב להרגיש חיוניים, שייכים, חשובים. באותה מידה ואף יותר, זה חשוב לילדים שלנו. ברגע שהתחושה הזו קיימת, תפיסת העצמי עולה. הבטחון גדל והילד מקבל בטחון להעיז ולנסות. במקביל, לא חושש מליפול, לטעות, מתוך ידיעה שיש מי שיתפוס, יתמוך ויחזק.

אז איך נגרום לילדים שלנו להרגיש שייכים ומועילים?

נאפשר להם לעזור לנו. מי מאיתנו לא נתקל בסיטואציה בה אנחנו עושים משהו, מטלה כלשהי בבית, למשל קיפול כביסה, בישול, סידור, והילד שלנו ניגש ומבקש לעזור.

ברור לנו שהעזרה הזו רק תעכב, תפריע ותבזבז זמן. הנטיה היא לענות בנחמדות, אין צורך. זה בסדר, אני מסתדר/ת לבד. להציע משהו אחר לעסוק בו ובלבד שיניחו לנו לסיים במהרה. במקום הזה בדיוק, מנענו מהילד שלנו להרגיש שייך ומועיל. כאשר הורים מונעים מילדיהם לעזור, לא במתכוון הם מרחיקים את הילד ומעלימים אט אט את הרצון לקחת חלק. ילד שנדחה שוב ושוב, יפסיק להציע עזרה בסופו של דבר.

ויותר מכך, יסרב לעזור כאשר נבקש. לכן, גם אם פחות נח לנו, חשוב לאפשר והלכניס את הילדים לעולמינו. לתת להם לעזור לנו, להנות מזה ולתמלל עבורם את הרגשות שלנו מהעזרה שנתנו. לומר להם כמה זה הקל עלינו ותרם לנו. בנוסף, אפשר למצוא יחד תפקידים מוגדרים שיהיו שייכים אך ורק להם. לכל ילד בבית ובהתאמה לגיל. ברגע שכל ילד אחראי על משהו אחר, תחושת השייכות מתעצמת ועולה.

גם ילדים קטנים מאד יכולים לעזור. החל מפינוי מדיח יחד, קניות בסופר, ניגוב אבק יזום וכלה באיסוף צעצועים, הכנת עוגיות, בצק, ערבוב ועוד. לא חסרות הזדמנויות. ברגע שניישם זאת מגילאים צעירים, נכניס את ערך העזרה והשיתוף הביתה. ואם טרם התחלתם וילדיכם כבר בוגרים יותר, אל דאגה, אף פעם לא מאוחר. שבו איתם יחד ודברו על כך. שאלו מה היו רוצים לקחת על עצמם. בטוחה שתמצאו לא מעט.

לצורך השייכות שנמצא שלישי בפירמידה של מאסלו, נכנס גם הצורך לאהוב ולהיות נאהב. כאן זה כבר פשוט יותר… פשוט אמרו זאת.
והתנהגו זאת גם במילים, גם במגע וגם במעשים.

יש לנו המון הזדמנויות במהלך היום, לפני השינה, בבוקר. צריך רק להיות מודעים לכך. הביעו את אהבתכם בכל זמן שאפשר.

באזור גיל 3, ילדים מפתחים חרדה מאובדן אהבת האובייקט- זה אומר שהם חרדים כל הזמן שאנחנו מפסיקים לאהוב ולכן עסוקים ומחפשים אחר סימני אהבה. מנגד, הם מאד נבהלים כאשר אנחנו מראים סימנים כביכול הפוכים. כאשר אנחנו כועסים למשל, או פחות נחמדים. יש ילדים שישאלו כל הזמן אם אנחנו אוהבים או יאמרו בעצמם שהם אוהבים ולו רק כדי לשמוע את זה חזרה. כך שבכל גיל, לכל אדם, נעים לשמוע מילות אהבה.

אל תחסכו בזה. זו פעולה זמינה, זולה ומהירה מאד.

אחרי שהצרכים הללו סופקו, הילד שלנו יהיה פנוי להמשיך ולטפס במעלה הפרמידה על עבר השלב ה-4 הכבוד העצמי וההערכה- הצלחות למשל. הצלחות שלו, חיזוקים מאיתנו על זה, שוב, לאפשר לטעות, לתמוך, להכיל ולכבד. כשילד מרגיש מוערך, כאשר הוא מקבל מאיתנו כבוד, לרצונות, לקשיים, לתסכולים ולרגשות, הוא ימשיך ויתחזק.

כאשר פעוט בוכה, כי הוא נפל, כי לקחו לו משהו, כי התפרק לו צעצוע או כי הוא לא הצליח במשימה ששם לעצמו, ואנחנו , מתוך רצון לנחם ולהרגיע, אומרים משפט כמו: "לא קרה כלום, הכל בסדר" או, "לא צריך לבכות, בוא אני אעזור לך", אנחנו לא מכבדים את הרגשות שלו.

יותר מזה, אנחנו מבטלים אותו. לא נותנים לו לגיטימציה לחוש כך. במקום זה, עדיף להביע אמפטיה, להיות שם בשבילו, ברגע הזה, לצידו, לתת לו לעבור את זה. כמובן שאפשר להציע עזרה, דרך אחרת, אך לא לבטל את מה שקרה. גם אם בעיניים שלנו זה נראה באמת לא נורא.

כאשר כל הצרכים האלה מתקיימים, עולה הסיכוי להגשמה, למימוש העצמי. למימוש הפוטנציאל. הילד שלנו יגדל ויצמח, ידע להשתמש בכישורים היחודיים לו כדי להגיע למימוש היכולת האישית הטמונה בו. אם נאפשר לו בית חם, אוהב, תחושת שייכות, כבוד, אם נחזק, נעצים, נכיל ונאפשר, נעניק לו משמעות, נעלה את תפיסת הערך שלו, את הבטחון, ובכך נאפשר לו לממש את הפוטנציאל שבו.

רוצה להצטרף וללמוד את השיטה לעומק להפוך אותה למקצוע מבוקש וגם להרחיב את הכישורים ההורים שלך הצטרפי אלי לקורס מנט(ה)ורים הבא 054-3199929

השאר תגובה
מה גרם לי מלווה התפחותית לילדים ללמוד קורס הדרכת הורים פרטנית – מנט(ה)וריםפרסומת שאסור לך לפספס – משפחה זה כוח דיסקונט

השאר התגובה שלך

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

 

Powered by moviekillers.com themekiller.com watchanimeonline.co